לאורך 30 שנותי כצלמת מקצועית, יצא לי לחוות ממקור ראשון את כוחן של תמונות ואת ההשפעה העצומה שיש להם עלינו. צילום הוא מקצוע המאפשר לך נקודות מבט ייחודיות על הדינאמיקה האנושית, כאשר המצלמה מתפקדת כמסכה, המסתירה אותך ומאפשרת לך נגישות כמעט מוחלטת למקומות ולרגעים הכי אינטימיים, בהם הרגש חשוף. לכן עבורי, כל תמונה אוצרות בתוכה המון רגש, אינטימיות, זמן ומקום ארוזים בקליק, פריים אחד, יחיד ומיוחד בזמן.
כצלמת, הייתי עסוקה בלייצר תמיד תמונות חדשות ואלו הישנות, לרוב נדחקות הצידה, נעלמות, דוהות "במגירות" דיגיטליות במרחבי "הענן" הבלתי נגמרים. בשנים האחרונות התחלתי לחשוב עליהן שוב, על התמונות שאני אוהבת, על אלו ששמרתי, קליק נאסף לקליק, פריים לפריים ולאורך השנים תפחו וצמחו להר, למאגר תמונות עצום, שלכל תמונה בו יש לי חותמת בלב וקישור רגשי… אבל מה עושים איתן, איך נותנים להם שימוש וערך? איך מחזירים אותן למרכז הפריים?
מהמקום הזה התחלתי את המסע שלי, חיפשתי כלים, רעיונות והשראה שיעזרו לי למצוא ערך חדש לתמונות הישנות שלי. מהיכרותי עם כוחן של תמונות, חיפשתי דרך או שיטה רחבה לטיפול באמצעות תמונות, שתאפשר לי לתעל את הכוח של התמונות לעזרה לאנשים, מכל הסוגים ולכמה שיותר, לחיזוק הזיכרון, להשלמה עם העבר, לסגירת מעגלים, לריפוי, לצמיחה, להתגברות, להתקדמות, לשיפור – להרגיש היום יותר טוב מאשר אתמול.
כשאני מסתכלת על צילום טוב, אני לא רואה משהו שטוח, דו ממדי, אלא עבורי הוא נראה כמו ערימה, מארז רב ממדי של תכונות שיוצרות יחד משהוא נפלא, משהו שהוא גדול מסך חלקיו, שמחבר, מרגש, מעורר, מושך, מגרה… מניע אותנו, פיסית, רגשית, שכלית.
לאורך השנים, הבנתי את הכוח שיש בתהליך הזה, במעגל הזה, שמתחיל במשיכה גולמית, בלתי מוגדרת ומסתיים בחיבור לזיכרון, לרגע בזמן האישי שלנו ולרגשות האצורים בו והבנתי שיש פה משהו מעבר… שניתן להתאים את המתודות והשיטות שפיתחתי בעולם הצילום המקצועי, לכלי טיפולית העושה שימוש בתמונות על מנת לחולל שיפור בתהליכים רגשים וקוגניטיביים.